דיאדה - דף הבית
1-700-700-815
facebook
דף הבית > מאמרים וסרטים מקצועיים > כתבות בנושאי ילדים > ילד אחד, שני בתים

ילד אחד, שני בתים

ילדים להורים גרושים צריכים ללמוד לחיות בשתי מערכות. דיאנה אידלמן מציעה תפיסה קצת אחרת של החיים בשני בתים, ורואה אפילו נקודות אור.

למגוון פעילויות, חוגים, סדנאות והפעלות מיוחדות היכנסו לדף פעילויות לילדים


מאת: דיאנה אידלמן

אני מכירה זוג עשיר מאד. את הקיץ הם "מעבירים" בביתם שבלוצרן, ואילו החורף עובר עליהם בביתם שבארץ. בסתיו ובאביב הם מבלים בטיולים בעולם, לפי מזג האוויר כמובן... לאחרונה, בעת שארזה חברתי העשירה את מזוודתה בפעם המי-יודע-כמה השנה, התלוננה הנשמה היקרה: "אוי... אוי... אני כל כך עייפה מלארוז ומלפרוק, ואני אף פעם לא זוכרת מה השארתי באיזה בית וזה רק נעשה קשה יותר ויותר". אני מודה שלא ריחמתי עליה, ובכל זאת חשבתי: "אולי זה לא כל כך פשוט לחיות בשני בתים?".


עולם כפול

כל ילד שלישי בישראל גר בשני בתים. (כלומר הוא ילד להורים גרושים).

כל ההורים המתגרשים שפגשתי כואבים מאד על המצב החדש על ילדיהם. הם מצרים על פירוק המשפחה, על פירוק חיי החברה שידעו (זוגות-זוגות), על ההשוואות הצפויות (לפני ואחרי) ועוד יותר על הפנטזיה שהם חלקו פעם עם בני זוגם: שיאהבו, שלא ישפילו זה את זו, שיהיו יחידה מאוחדת ומלוכדת − משפחה.

עם זאת, מעולם לא בא אלי הורה שאמר: "החיים בשני בתים הם מה שמפחיד אותי בהשפעה של הגירושים על ילדיי". בעיית שני הבתים נתפסת בעיקר כבעיה טכנית. כולם צופים את שברון הלב על פירוק המשפחה, אך לא את שברון הלב על דברים שבעיני מבוגרים נראים די פשוטים:
"אוף, השארתי את הקוקיות הורודות אצל אבא! למה אין לך כאלה?"
"אבל אם אהיה אצלך בשבת, אני לא אוכל להגיע למסיבה של רעות!"
"אוי! המחברת שלי עם כל שיעורי הבית נשארה באוטו שלך? או, אולי, של אימא? "

על פי רוב, הורים גרושים עסוקים בשאלות שברומו של עולם: איזה מודל של זוגיות יהיה לילד? האם יאמין באהבה? האם יתגבר על השבר? הילדים, מצדם, אינם עסוקים בשאלות אלה עד שהם עצמם נעשים מבוגרים. מה שמטריד אותם ברמה המיידית הן שאלות קיומיות, יום-יומיות, כמו מי יאסוף אותי מהגן, ואיך תדאגו שלא אפול בין הכיסאות?

בכל גיל, העיסוק בשאלה "כיצד לא אפול בין הכיסאות" עוסק בתכנים אחרים. תינוקות עסוקים בהישרדות פיסית, פעוטים בני 4-2 בוחנים את ההשפעה שלהם על משפחתם ועל העולם סביבם, ילדים בני 6-5 עסוקים מאד ביצירת פגישות חברתיות עם ילדי הגן, ובשאלה איך יושפעו פגישות אלה מהחלוקה בין שני בתים. מתבגרים בני 16 עסוקים בשאלות של זהות, וגם ב'מי יממן את שיעורי הנהיגה שלי?".

שני מודלים לגיטימיים

למעשה, אין שוני עמוק בין הנושאים שמטרידים ילדים של הורים גרושים לבין אלה שמעסיקים את חבריהם, ילדים להורים נשואים: יש לנו נטייה לשכוח שגם בבתים להורים נשואים, הילדים נאלצים לא פעם להבחין בין שתי גישות שונות, ש"חיות" תחת קורת גג אחת.

יותר מכך, לא פעם ילדים נאלצים לעשות הכול כדי לשמח את הוריהם הנשואים אך העצובים והמדוכדכים, להפיג את בדידותם, לחבר את אבא ואימא יחד, למנוע מהם לכעוס זה על זו. לדעתי, העול המוטל על הילדים במצבים אלה, מכביד לא פחות מאשר הקושי של ילדים להורים גרושים, במיוחד כאשר הקושי אינו מבוטא ואינו מזוהה.
בכל זאת, החיים בשתי מערכות שונות, עם מודלים נפרדים לחיים, יוצרים מורכבות לילדים להורים גרושים. הילדים חיים בשני בתים, בשתי מערכות שונות בעלות ערכים שונים. הם רואים מודלים שונים באופן מובהק, בגדים שונים בארון ותמונות שונות באלבום, וכמובן − חיים תחת חוקים שונים. מצב כזה מחייב כל אחד מההורים להיות ברור יותר ולהקפיד על ה"פרטים הקטנים", שבעיני הילדים הם חשובים כל-כך.

למידה לחיים

לצד התסכול והקשיים שיוצרים החיים בשני בתים, ילדים להורים גרושים לומדים על גמישות, על הסתגלות, על דרכים שונות לעשות את אותם הדברים, על כך שאפשר לחיות כך וגם אחרת.
אמנם, הלמידה של ילדים לאחר גירושין איננה פשוטה כלל. עם זאת, למידה זו היא לא פעם "למידה לחיים", שמגייסת כוחות. יכולות וגילויים חיוביים.

כמו הוריהם, גם ילדים להורים גרושים צריכים ללמוד שסוף העולם לא הגיע עם הגירושים, שעם כל דלת שנסגרת, נפתח עולם ומלואו, שהחיים טובים גם כך וגם אחרת...

אך כיצד הורים יכולים לעזור לילדיהם לראות את כל זאת? בדיוק כפי שצריכים לעשות הורים נשואים: להשכיל לחיות חיים טובים ואיכותיים; להיות "החברים הכי טובים של עצמם"; ללמוד ליהנות מחייהם; לבנות חיים משפחתיים ואישיים מלאים ומרתקים.

הורים אשר עסוקים ללא הרף במה שאין להם, בין אם הם גרושים ובין אם נשואים, מעניקים לילדיהם מודל של חיי "חצי הכוס הריקה". הורים אשר משווים כל רגע ביום ובלילה לחיים ש"לפני", לא מאפשרים לילדיהם להתקדם ולבנות את ה"אחרי" שלמענו התגרשו.

האתגר המיוחד שמוצב בפני הורים גרושים הוא הוויתור על העיסוק המפתה בהשוואות, ובמקום לעסוק  בשאלה מי חסר סביב השולחן המשפחתי – לקחת נשימה עמוקה ולפגוש בשמחה את מי שנמצא סביב השולחן כעת.

למאמרים נוספים:
בנושאי הריון ולידה
בנושאי הנקה
בנושאי תינוקות
בנושאי הורות

לדף הראשי של הכתבות בנושא ילדים

חוגים, סדנאות והפעלות מיוחדות בדף הראשי של פעילויות לילדים.


על ציר הזמן

שלח לחבר > גרסה להדפסה >