דיאדה - דף הבית
1-700-700-815
facebook
דף הבית > מאמרים וסרטים מקצועיים > כתבות בנושאי הנקה > התינוק שלי נשך אותי!

 
          

התינוק שלי נשך אותי!

אנחנו לא מאמינות שזה קורה, אבל תינוקות נורמלים...נושכים כחלק מתהליך ההתפתחות הטבעי.

מאת: דיאנה אידלמן.

את יושבת בנחת על בכורסא האהובה עליך ומניקה, חיה לרגעים מתוקים וספורים את המציאות שבה ההרמוניה שוררת בבית. החיבור המיוחד בינך לבין תינוקך המלאכי הוא מה שכפי הנראה התכוונו אל שדיברו על מהות האימהות ואיזון פנימי, כאשר לפתע... את מרגישה כאב עצום, כאילו חותכים אותך בבשר החי. את יוצאת מהמבט הזגוגי והבהייה ששהית בהם, פעורת פה, מסתכלת למטה  ורואה את תינוקך האהוב מחזיק ב-6 שיניו החדשות והלבנות את הפטמה שלך, כמו בת ערובה של  מחבל שבע רצון של החמאס.

ואת -  שמעולם לא הרמת קול או יד על תינוקך; את - שהדבר הקשה ביותר שאמרת אי פעם לתינוקך (כאשר חופן שיערותיך בידיו) היה: "חמודי- זה לא נעים לאמא- לא מושכים בשיער", מוצאת עצמך צורחת בווליום חזק מכפי ששמעת את עצמך אי פעם:"לא!! ! איי!!!.."זה כואב!!!!
ומרחיקה מהשד  את תינוקך.

הקטן, המום למראה עיניו ולמשמע אוזניו...לא יודע אם לבכות או לצחוק ובוחר כמובן...לבכות. את המומה מכך שצעקת ודחפת...בוכה יחד איתו.

לפעמים נשיכה היא רק נשיכה
זיגמונד פרויד טען שכולנו מונעים על ידי דחפים לא מודעים של תוקפנות ומיניות. לכאורה, הנשיכה בשד המניק מאוששת את התיאוריה... ובגדול.  מה יותר ברור מזה?

אמהות רבות ממש נעלבות מ"הנשיכה". הן אינן מבינות כיצד יכול להיות שהמלאך מגלה תוקפנות שכזו, ולמה הוא מוציא אותה דווקא על זו שהחזיקה אותו ברחמה 9 חודשים, ילדה אותו, והינה המקור למזון המנצח שלו. אחרות כואבות יותר את עצם הכעס העצום שהרגישו כלפי תינוקן חסר הישע, וחורטות בליבן לעד את הבכי הגדול שנוצר בגללן. "איך יכולתי לעשות לו את זה? לא ייתכן שהוא התכוון לפגוע בי!"

אני רוצה בשלב זה להישען דווקא על אמירה אחרת של הזיגמונד, ששרדה אף היא את משוכת הזמן: "לפעמים סיגר הוא סתם סיגר" על לשון: "לפעמים נשיכה היא רק נשיכה".

אני מתכוונת לגילוי המדהים שהתינוק חווה כאשר הוא מפגיש שיכבה אחת של שיניים עם השנייה ומבין איזו תגובה מדהימה הוא יוצר אצל אמא!

אפשרות אחת היא להאמין שמה שמניע את התינוק זו תוקפנות, אך בהסתכלות קצת יותר חומלת ומזדהה - ניתן לדמיין שכמו שהתינוק מגלה תחילה את האצבע שלו ואח"כ את היד, הוא אט אט מגלה... גם את שיניו.

מסע החקר של התינוק
במסע המופלא של התינוק להכרת גופו, הוא מגיע מדי פעם לתחנה חדשה שאותה צריך לחקור עד תום. תהליך, שממרומי גילי, אוכל לומר ממשיך אל האיברי המין ויכולותיהם בגיל ההתבגרות  ומאוחר הרבה יותר, אל חקירת הקמטים החדשים בפנים והצלוליטיס בירכיים.

גם בגיל מאוחר יותר, ילדים מוצאים שהשיניים יעילות מאד ככלי הנשק החזק ביותר בגופם. בתחרות מול 34 ילדים נוספים על תשומת ליבה של הגננת או על שלל צעצועים, לפעמים ילד חכם יבדוק את כל האפשרויות בדרך אל המטרה ולא יחסוך מחבריו את ה"שעון" היפה ששיניו מסוגלות לעשות. התפקיד של ההורים והגננת בזמן זה יהיה (איך לא?) ללמד את הגבולות בין בני אדם. ללמד ששיניים חזקות זה דבר חיובי וטוב לאכילת תפוחים, אבל לא לאכילת חברים.

אז מה עושים כאשר התינוק התמים קורע את העור הרך ביותר בגוף לגזרים? לד"ר וויליאם סירס עצה שעובדת היטב: במקום ללכת עם האינסטינקט, ולהרחיק את התינוק מהשד, הוא ממליץ דווקא לקרב את ראש התינוק אל תוך השד, כך שלשנייה בלבד (לא נחוץ יותר משנייה- שימו לב!לא מדובר על לחנוק את הממזר!), סותמים את נחירי התינוק עם השד ואז, באופן אוטומטי, נפתח לתינוק הפה, והשד משתחרר מיידית מידי כולאו.

אז כמובן אומרים את ה"לא" התקיף, ללא צרחת הכאב המלווה אותו. נסו את זה בבית...

למידע על ייעוץ הנקה בדיאדה

מדריך מהיר ושימושי למניקה

למוצרי הנקה בחנויות דיאדה


לדף הראשי של כתבות בנושא הנקה  

לדף הראשי של הנקה